A Member Association of IPPF - International Planned Parenthood Federationדלת פתוחה - האגודה הישראלית לתכנון המשפחהדלת פתוחה - האגודה הישראלית לתכנון המשפחה

ippf@opendoor.org.ilטל:03-510-1511פקס:03-510-2589

ייעוץ להורים

דלת פתוחה הקרובה אליך

ייעוץ להורים

בת 15 שואלת: #115105
יש לי חבר כמה הרבה זמן אנחנו גם מכירים הרבה זמן. אני סומכת עליו ב100 אחוז אנחנו חברים הכי טובים ויש לנו זוגיות מאוד חזקה אני בת 14 וחצי והוא בן 15 וחצי. אנחנו מתקדמים ואני מרגישה בסדר עם כל מה שאני עושה . אני עוצרת את עצמי מלעשות דברים נוספים למרות שאני שלמה עם לעשות את זה ואני מרגישה בנוח בגלל שאני מפחדת שנרצה לשכב ושזה לא טוב לשכב בגיל הזה. בנוסף אני גם מפחדת שאמא שלי תתן לי פחות חופשיות איתו. היא אמרה לי שהיא תנסה לשכנע אותי לא לעשות אבל היא לא תעצור בעדי אבל אני עדיין פוחדת מזה שאם משנה או אני אגיד לה שאני חושבת על זה היא תתן לי איתו פחות חופשיות כי היא גם פוחדת. השאלה שלי היא האם גיל 15 זה גיל נורמאלי לשכב? האם לעצור בעדי למרות שאני מרגישה בנוח כי אני פוחדת ממה שהיה? ומה לעשות לגביי אמא שלי?

תשובה:
שלום לך, אני שמחה מאוד שפנית אלינו. נראה שמטרידות אותך שאלות רבות ואני אנסה לענות לך על כולן בצורה מספקת. ממה שאת מתארת, נשמע שאת והחבר שלך בקשר טוב, עם המון אהבה חברות ותשוקה וזה נפלא. בעיני, למין אין "גיל נכון" - יש אחת שנכון לה בגיל 14 ואחת שנכון לה בגיל 20. הכי חשוב שתהיי בטוחה בעצמך שזה מה שאת רוצה. בסופו של דבר יחסי מין אמורים לעשות מתשוקה ואם את מרגישה תחושות של פחד או כאב אין סיבה להמשיך. חוץ מזה, אתם תמיד יכולים להתחיל לנסות במין שלא כולל חדירה, כמו מין אוראלי (התנסויות עם הפה) ולראות אילו אזורים הם נעימים לכם יותר או פחות. כדאי שתכירו את הגוף זה של זה כדי שתוכלו לענג זה את זה. גם אם תחליטי שאת רוצה לנסות תוכלי להגיד לו ולהפסיק באמצע ולזכור שהגוף שלך הוא שלך ומה שאת תחליטי - זה מה שיהיה. הפחד שלך מהפעם הראשונה הוא טבעי והרבה מאוד בנות חוות אותו. עם זאת, כשהפחד מתגבר על הרצון כנראה שהגוף שלך אומר לך שזה עוד לא הזמן המתאים ועליכם להמשיך להתנסות בחוויות מיניות שלא כוללות חדירה וגינלית. לגבי אמא שלך, קודם כל אני שמחה לשמוע שאת מרגישה בנוח לדבר איתה על הנושא ושפתחתן אותו. יש בנות שלא מסוגלות לדבר על הנושא עם אמא שלהן וחבל, כי מאוד כיף לשתף בחוויה כ"כ חיובית. אני מבינה את החששות שלה - הם טבעיים, ותזכרי שלפעמים לאמא קשה לחשוב שהבת שלה מתבגרת. זה אומר גם על עצמה שהיא מתבגרת ושאת כבר לא 100% בשליטתה כפי שהיית בינקותך. לדעתי, אם היא אמרה שהיא לא תעצור בעדך זה אומר שהיא מנסה להזדהות איתך ומשתפת אותך בדעתה האישית. לדעתי כדאי שתדברי איתה שוב על הנושא - את תראי שזה יכול מאוד להקל עלייך לשתף אדם מבוגר שרק רוצה בטובתך. מוזמנת לפנות אלינו תמיד, כל טוב.


בת 42 שואלת: #113877
היי, אני דתיה והבן הצעיר שלי אני שומעת אותו בלילה מהחדר שהוא מאונן וגם פעם נכנסתי וראיתי אותך בכך ורציתי לשאול איך אני אמורה להתייחס לזה גם ראיתי אצלו ספרות ארוטית עם ציורים אודה לעצה

תשובה:
אמא יקרה, אני כל כך שמחה שפנית אלינו. שמחים לתת מענה גם להורים בכל זמן. את שואלת כיצד להגיב ומה לעשות בנוגע לבנך ולעובדה שהוא מאונן. ובכן- כלום. כל עוד הוא מאונן בפרטיות, בחדר שלו, הרחק מעיניהם של שאר בני המשפחה, אין בכך כל פסול. האם הספרות הארוטית היתה גלויה לעין כל, או מוסתרת במקום פרטי? במידה והחומר היה מוצנע כראוי, אין לדעתי מקום להעיר או להתערב בשלב זה, אלא אם כן יבוא מיוזמתו ויפנה אלייך בנושא זה (סיכוי קלוש...). מתבגרים ומתבגרות רבים מאוננים, ללא קשר לדתם או למידת הדתיות שלהם. זה טבעי, וגם דרך טובה להכיר את הגוף ולחקור אותו באופן אינטימי. כל עוד האוננות נעשית בפרטיות ואינה גוזלת זמן מעיסוקים אחרים תואמי גיל (לימודים, חברים, חוגים וכד') אז הכל תקין. האם לאחר שנכנסת לחדר, אמרת משהו? האם דברתם על כך לאחר מכן? הייתי מציעה מעתה ואילך לכבד את הפרטיות של בנך ולדפוק על הדלת לפני שאת נכנסת לחדרו. זה מכבד את העצמאות והגבולות שלו ונותן תחושה של אמון וכבוד הדדי. אם את ממש אמיצה, תחשבי אם מתאים לך לומר לו- " עכשיו שגיל ההתבגרות כבר כאן, שמתי לב שאתה צריך יותר פרטיות. אקפיד מעכשיו לדפוק על הדלת של החדר שלך לפני שאני נכנסת. אז אם אתה מרגיש שאתה צריך פרטיות, פשוט תסגור את הדלת ואדע לא להפריע לך. חשוב לי לכבד את הפרטיות שלך..." לא פשוט להיות הורה למתבגרים, אפילו שזהו בנך הצעיר ויש לך בוודאי נסיון. את מוזמנת תמיד להמשיך להתלבט ואנחנו ננסה לייעץ כמיטב ידיעתנו ויכולתנו. כל טוב לכם.


בן 8 שואל: #112543
הבן שלי בן 8 ויש לו זקפת בוקר שהוא מתעורר. הוא קם ומחזיק את איבר המין שלו חזק בטענה שמציק לו ולא נעים לו עד כדי בכי. אני מנסה להסיח את דעתו ושיחשוב על דברים כמו לימודים וכד...זה מציק לו מאוד. השאלה מה עושים? האם זה טבעי בגיל כזה? אשמח לכל מידע

תשובה:
אמא יקרה, אני שמחה שפנית אלינו! מיניות היא לא נחלת מתבגרים או מבוגרים ומלווה אותנו מרגע הלידה. הבן שלך נורמלי לגמרי! זקפות בוקר הן תופעה פזיולוגית טבעית ותקינה שמופיעה גם בגיל צעיר בהרבה, וקשורה בגיל זה יותר להיבטים גופניים שאינם קשורים כלל למחשבות או רגשות מיניים. נשמע שהתמודדת היטב עם הסיטואציה. חשוב שתספרי לו קצת על איבר המין שלו, תוך שימוש במילים "הרפואיות" - פין, אשכים, שק אשכים וכד'. הסבירי לו שלעתים פין יכול להיות רפוי וקטן ולפעמים זקור וקשה. שזה קורה לכל הבנים ושזה טבעי. אפשר בהחלט להנחות אותו לדמיין דברים אחרים לחלוטין, יומיומיים, כמו בית ספר, חוג, ועוד. זקפת בוקר נרגעת תוך כמה דקות מרגע הקימה ובכל מקרה חשוב לשדר לו שהכל בסדר, שזה עובר, שזה יחזור... ושהוא צפוי להתרגל לתחושה החדשה הזו בהדרגה, כמו לכל עניין חדש בחיים. בהצלחה לכם!


בת 36 שואלת: #109658
הבן שלי בן 13 מסתגר הרבה זמן בשירותים. ברור לי שהוא מתעסק עם איבר מינו אבל אני מרגישה שזה גורם לו להיות לא מרוכז בדברים אחרים או יותר נכון, מרוכז בהתעסקות בשירותים. האם לדבר איתו על זה? איך? אל מי אפשר לפנות?

תשובה:
שלום לך, אוננות בגיל הזה הנה דבר טבעי ונורמלי. זה אומר שהילד שלך מתפתח בהתאם לגילו. האם הוא נוהג לבלות בשירותים מספר פעמים ביום למשך זמן ארוך? האם הוא מבלה בשירותים על חשבון דברים אחרים? אוננות בגיל הזה בדרכ אינה נמשכת הרבה זמן אך הגילוי החדש מוביל אותם לרצות לאונן כמה פעמים ביום. האם יתכן שיש לו קשיים ביציאות ולכן מבלה זמן ממושך? אני מתנצלת על ריבוי השאלות, אך מאחר ואנחנו מפרשות סיטואציות ולפעמים דואגות יתר על המידה, אשמח אם תשיבי למה שכתבתי ואוכל להתייחס יותר לעומק. בכל מקרה, אוננות הנה דבר פרטי, אני מניחה שאם הוא אכן מאונן בשירותים, הסיבה לכך אולי שאין לו פרטיות במקום אחר כמו חדר השינה שלו. אני מציעה לא להביך אותו ולא לשוחח בצורה ישירה. אלא ליצור כמה שיחות הדרגתיות על מנת ליצור מרחב אינטימי בניכם בו ניתן לשוחח גם על אוננות. להתחיל משיחה על שינויים בגיל ההתבגרות, מערכות יחסים בגיל ההתבגרות, הצורך בפרטיות וגם על קרי לילה ואוננות בהמשך. כמובן שאם נוטה לבלות הרבה שעות בשירותים בכל יום, תוכלי לשאול האם יש לו קשיים ביציאות או משהו אחר שמעסיק אותו בגינו הוא מבלה הרבה שעות ביום בשירותים. אם מדובר בפעם ביום, נסי לבנות בהדרגתיות מערכת יחסים בה ניתן לנהל שיחות על מיניות ואז לשוחח גם על זה. אני יודעת שלהתחיל לדבר על מיניות יכול להיות מביך לשניכם, ככל שתדברו יותר, כך יהיה יותר קל ויאפשר מערכת יחסים פתוחה בה ניתן לשוחח על הכל. בהצלחה!


בן 35 שואל: #108136
שלום, יש לי ילד קטן בן4.5, הוא ילד מאוד מיוחד, מאוד רגיש,אוהב דברים של בנות, לק, איפור, תכשיטים.... לא אוהב לשחק בכדור או שום ספורט. בקיצור יש לי חשש ששאולי הוא יצא מהארון איזה יום. השאלה שלי באיזה גיל כבר ילד יודע מה הזהות המינית שלו? היום הוא שאל אותי אם הוא יכול להתחתן עם בן. איך להגיב ואם יש משהו שבכלל אפשר לעשות בעניין? תודה!

תשובה:
שלום לך, שמחה שפנית אלינו! השאלה שלך מאוד קשורה לגישת חיים (דתית - חילונית, שמרנית - פתוחה וכדומה) אך אנסה לתת לך מידע לצד דעה מקצועית ואישית. ישנם מחקרים שמראים שילדים כבר יודעים בגיל 5 את מינם המגדרי (ציפיות חברתיות מהמין אליו אני מרגיש.ה שייכ.ת) וישנם מחקרים אחרים שמראים כי זהות זו נוטה להשתנות בקרב ילדים צעירים ולנוע מתפיסה מגדרית אחת לאחרת. הדבר שכמעט כולם מסכימים עליו (פרט לזרמים דתיים וכאלה שמאמינים בטיפולי המרה)- שמה שהילד שלך יהיה, לא נתון לבחירתו ולכן לך אין דבר לעשות בנושא. אלא לאהוב אותו ולקבל אותו כמו שהוא בכדי שירגיש בעל ערך עצמי, אהוב ומקובל. את כותבת שאת חוששת ואני מבינה חשש זה, הוא טבעי ונורמלי מאחר ואת דואגת לילדך. כולנו דואגות לילדנו וחשוב לי לומר לך שלכל ילד ומתבגר יש אתגרים וקשיים סביב זהותו בכלל והדרך שלנו כהורים היא לחזק אותם במה שהם ללא קשר לנטייה שלהם. יתכן ולא יהיה לך בכלל קושי בנושא בעתיד ואולי יופיעו קשיים אחרים בקבלה שלך אותו. אני מציעה לך לנסח לעצמך או בשיתוף עם בת.ן הזוג (במידה וקיימים) משפטים שאפשר להגיד לו שמעבירים מסר של קבלה. כמו למשל : "אוהבים אותך כפי שאתה", "מה שאתה זה הכי טוב שיש עבורנו" ולשאלות האם אני יכול להינשא לבן, לתת תשובה אמתית "כן" . לא להתנגד להחלטות שלו כלפי עצמו ולאפשר לו להתנסות להיות במין השני, כי כך הוא בודק איפה הכי מתחבר לו. פעמים רבות בגיל הזה זו רק בדיקה ורצון להבין הבדלים בין המינים. מרבית הילדים בודקים את האפשרויות האלה וזה לא מגדיר אותם בשום צורה או אופן. הזמן יגיד את שלו וכל שנותר לך זה להבין שיתכן שזה שלב בדיקה שיעבור ובכל מקרה לקבל ולאהוב אותו כמו שהוא. בהצלחה!


בת 36 שואלת: #83621
שלום רב! תענוג לראות את העשייה המבורכת שלכם! אשמח לדעת האם אתם מנחים הורים בנושאים של התמודדות עם מיניות של ילדים צעירים ושמירה על גבולות ופרטיות של גופם. תודה רבה וכל טוב! אפרת.

תשובה:
שלום אפרת, תודה רבה על המחמאות! בחלק מהסניפים שלנו ישנן נשות מקצוע שעברו הכשרה בתחום הנחיית הורים ומיניות של ילדים בגיל הרך. את יכולה לפנות היום אחהצ לדלת פתוחה חיפה ולקבל מענה בנושא. חינוך מיני בגיל צעיר הינו משמעותי ביותר ויוצר כר בטוח יותר לקראת גילאים בוגרים יותר. החינוך המיני שלנו מתחיל כבר עם לידתנו באינטראקציה עם ההורים. שמחה מאד לדעת שזה מעניין אותך! מחקרים מראים כי חינוך מיני בבית הינו קריטי וחשוב ביותר למניעת סיכונים בגיל ההתבגרות. בהצלחה!


בת 44 שואלת: #83305
שלום רב, יש לי דילמה קשה לגבי בני בן ה-15 (ילד הסנדוויץ מבין שלושה ילדים): בשנתיים האחרונות בעלי מתחזק באמונתו, דבר שקשה לכולנו להסתגל אליו, למרות זאת בעלי ואני עושים כל מאמץ לגשר על המצב החדש לטובת הזוגיות והמשפחתיות, שכן אנחנו מאוד אוהבים זה את זה ולא היינו רוצים לפרק את החבילה. בשבועיים האחרונים בני החליט שלא מוכן יותר לדבר עם בעלי עד שלא יפסיק ללכת לבית הכנסת. ניסיתי במהלך התקופה הזו להסביר לו מספר פעמים שמותר לו אומנם להביע את דעתו בנושא, אך אין לו כל זכות לכפות את דעתו, ולדרוש כזה דבר מאביו שכן זו לא החלטה שלו. אתמול קיימנו שלושתנו מפגש על מנת לשוחח על הנושא וליישר את ההדורים. למרות ניסיוננו הרב להסביר לו את דעתנו בנושא ובמקביל כמובן להקשיב לו, להכיל אותו, לתת לו במה לדבר על הכל בפתיחות, הוא נישאר איתן בדעתו ולא מוכן לחזור ולדבר עם אביו (כלשונו: עד שלא יפסיק ללכת לבית הכנסת, לפחות בימי חול), עקב זאת, נאלצנו לקחת צעד קדימה וסוכם כי עד שלא יחזור בו מהחלטתו, גם אני (אמו)לא אדבר איתו, ולא נסיע אותו לאן שיצטרך. המצב מאוד לא נעים ואני רוצה לדעת האם פעלנו נכון ואם לא, מה הדרך הנכונה?

תשובה:
שלום לך, אני מבינה את הקושי וגם את הצעד. חשוב לכם לשדר מסר משותף וזה משקף את הזוגיות שלכם אל מול הילדים. עם זאת, מלחמה או כניסה למאבקי אגו היא לא בהכרח הפתרון, במיוחד שמדובר בבן עקשן מאוד...המסר שהוא לא אחראי על חיי הוריו אך הוריו אחראים על חייו הוא נכון אך לא בטוחה שהברוגז הוא הפתרון. הייתי מנסה להבין מה מפריע לו בהתחזקות וההליכה לבית כנסת. מנסה להקשיב ולהעביר מסר שהוא ורגשותיו חשובים לכם אך שזה לא נתון להחלטתו. בסופו של יום, יש גם מחיר לחוסר תקשורת בינו לבין אביו ואת המחיר הזה הוא צריך להכיר. לא תוכלי לכפות עליו לדבר איתו אבל כן להבין שיש לכך מחיר ותוצאה. התוצאה צריכה להיות קשורה להעדר השיח ביניהם. אם לא תצליחו לעבור את המשבר הזה לבד ויתכן שזה יקח זמן, אמליץ לכם ללכת לייעוץ משפחתי אצל איש/ אשת מקצוע מתאימים ומוסמכים לכך. בהצלחה!