נמאס לי מאמא שלי היא תמיד מוצאת איך לפגוע בי..תמיד יש לה הערות אף פעם אין משהו טוב להגיד לי לא משנה מה אני עושה אני עוזרת לה בבית לקפל בגדים את לא מקפלת טוב אני משתדלת לעשות דיאטה את שמנה את טוחנת'' וזה לא נכון באמת שאני משתדלת אבל הפסקתי כי ההיתי בשומרי משקל והתמדתי וההורים המשיכו להעיר לי אז החלטתי שאני מפסיקה כי אין טעם להמשיך שההורים במקום לתמוך לעודד משהו רק מעירים בלי סוף לפעמים אני חושבת שאמא שלי שונאת אותי. הם שלמו כסף לשומרי משקל נכון אבל מה הטעם עם רק מעירים לי במקום לבדוק מה הבעיה במקום להכין לי לפי שומרי משקל? היא גם מרימה עליי ידיים אין לה זכות בכלל להרים עליי יד זאת אמא שלי למשל היום הפלאפון צילצל בלי הפסקה ולא שמתי לב כי אני ההיתי בממד חדר אטום והפלאפון למטה היא ישר נתנה לי מכה ואמרה אוי ויבואי לך שהפלאפון שלך יעיר אותי שוב אבל באיזה זכות להרים עליי יד? כאילו שידעתי עם ההיתי יודעת ההיתי לוקחת אותו.נמאס לי גם שיש לי יום הולדת היא מכה אותי היא לא יכולה אף פעם לכבד אותי איך היא רוצה שאני ירזה בלי תמיכה בלי שום דבר? אני מרגישה שאת אחותי יותר אוהבים כי לי אין בגדים לחג ואמא שלי בטענה את שמנה בגלל זה אין לך בגדים וזה לא נכון עובדה שאני רואה פי שתים ממני שמוצאות בגדים לחג אני מלאה וכולם אומרים לי שאני מלאה ולא שמנה.רק ההורים את שמנה את שמנה אפחד לא יגיד לך את האמת בפנים'' אבל גם אני לא מרגישה שמנה אני מטה 160 שוקלת 64 אני מלאה לא? למה ישר שמנה? יש לי מלא חברות וידידים אפחד לא אמר לי שאני שמנה.תמיד באחותי השקיעו עם זה בבית ספר יותר טוב היא מחוננת אז ממש משקיעים בה בי כלום סתם שמו אותי בבית ספר עם פנימייה למרות שאני לא ההיתי נמצאת בפנימייה.אני כרגע חיילת מאז שהתגייסתי רק עצבנים עליי ההורים יותר ויותר..אני באמת מנסה להיות ילדה טובה אני לא יכולה יותר גם בצבא אני לא יכולה המפקד שלי רוצה לרתק אותי לאיזה חודש או יותר לבסיס ואני בבסיס פתוח! רק כי אני יוצאת מהמשרד לקנות לי שתיה או לשרותים.אסור לי לצאת לאף מקום מהמשרד ואני מתה משעמום אני צריכה לבקש כל דבר עם זה ללכת לשרותים או לשתות עם זה לאכול..והוא קובע לי מתי אני יאוכל מה זה הדבר הזה? נמאס לי אני במשרד לא עושה שום דבר מ7 בבוקר עד אחר הצהרים אני יושבת כמו סתומה אני כבר מפחדת לצאת מהמשרד כי אחרת זה ריתוק.והוא שקרן המפקד שלי הוא אומר לאבא שלי היא יוצאת מהמשרד שיש מלא עבודה ואין לי שום עבודה יכולים לישאול את כל אלה שמכירים אותי ויורדים עליי כמה שאני משועממת ושבוזה.נמאס לי כאילו מה הם רוצים שאני יתחיל להיות חיילת בעיתית שנפקדת שמה? אני חיילת טובה פשוט זה נורמלי שחיילת שלא עושה שום דבר תסתובב משעמום.למשל שלשום הלכתי לאכול הוא עצבני עליי הוא בכלל באילת עכשיו מה הוא מתקשר אליי מאילת? הוא כזה קרצייה כאילו מה הקטע שאני ישב כמו סתומה? אני לא מסוגלת באמת שאני לא מסוגלת לשבת על התחת כל היום ולבהות בקיר. דברתי עם המשקיות שלי כל גורם אפשריגם באינטרנט שום דבר לא עוזר אז מה אני צריכה להתחיל להיות חיילת בעיתית? לחברה הכי טובה שלי לא נותנים לי ליראות אותה סתם שקרנים המפקדים האלה מנסים לסכסך אומרים שהיא עושה לי רע וזה לא נכון היא ילדה טובה פשוט אין להם חברים אז הם אוהבים לסכסכך זה כזה מעצבן למה התגייסתי להיות בתוך כלוב שאסור לי לצאת ממנו? עברתי משרדים לא עזר.נמאס לי להיות בכלוב

בת 19

שלום רב יקירה, נראה שכשמשהו לא הולך טוב אז הרבה דברים לא טובים מצטרפים אליו. תראי לגבי הצבא, זו תקופה מסויימת שצריך לעבור! נכון שמפקד מעצבן וקרציה, נכון שהוא מחפש לריב איתך, אבל את יותר חכמה ממנו, את תנצלי את ההזדמנות שיש לה כל כך הרבה - כלום - לעשות ותעשי משהו לטובתך את! תקראי ספר טוב, תלמדי משהו שיעזור לך בעתיד, תכתבי ספר או יומן, תסרגי, תעשי התעמלות וכושר, תשירי, תפתרי תשבצים, תכיני סלט ירקות גדול וטעים וכל מי שיכנס למשרד ירצה ביס מהדבר הטוב הזה שהכנת וכו'. יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות לבד בלי לצאת מהמשרד ובלי שיהפכו את חייך לגיהנום ולנפקדת. עזבי את השטויות שלו, תכיני לעצמך שתיה בריאה ואוכל בריא (פירות/ירקות וכו' כך תוכלי גם לאזן את התזונה שלך) ותצאי באישור לשרותים פעם בשעתיים. תסיימי את התקופה הזו בניצחון ולא בתסכול והפסד! לגבי הבית, צר לי לשמוע על ההפליה בתוך הבית, צר לי שמתייחסים אליך בצורה מבזה ומשפילה. הייתי במקומך מתה להשאר מרותקת לבסיס חודש ויותר...אולי כדאי לך לבקש העברה לבסיס סגור שם תוכלי לנפוש מהבית? אולי כדאי לך לסוע לקרובי משפחה שגרים לא רחוק? אולי כדאי לך לשתף את המשקיות ת'ש במה שקורה לך בבית ומה את צריכה לחוש כשאת מגיעה הביתה, האלימות הזו חייבת להפסק!! שימצאו לך משפחה מאמצת חייל/ת, יש פיתרונות ורצוי שתנסי להשיג אותם ולהחליט שאת בוגרת מספיק כדי להסתדר לבד ולא להיות נתונה למרות והשפלה גדולים. בהצלחה

שלום, לפני מספר חודשים גיליתי עקב ריב של הוריי שאימי ניהלה קשר עם גבר שהכירה לפני הרבה שנים וחידשה איתו קשר. לטענתה הוא גר בחול והם לא היו נפגשים. היא הבטיחה לאבי שתנתק איתו כל קשר. לאחר תקופה קצרה נתקלתי במייל הפתוח שלה וראיתי שהם ממשיכים להתכתב, התעמתתי איתה והיא הבטיחה שתפסיק. כעת היא התחילה לקבל הודעות כל הזמן, וראיתי שזה כבר גבר אחר.. היא מתנהגת מוזר כל הזמן. המצב יוצא מכלל שליטה ונהיה בלתי נסבל לחיות פה! מה עליי לעשות?? לספר לאבי או שוב להתעמת איתה, למרות שזה לא ממש משנה לה?? תעזרו לי בקשה אין לי עם מי לדבר כי הנושא מביך אותי מאוד....

בת 20

שלום רב, אם כבר ערכת עימות איתה, את יכולה לעשות אחד נוסף ולבדוק איתה מדוע היא במקום הזה. אולי היא זקוקה לעזרה, אולי היא פגועה קשות, אולי היא מיצתה את הקשר עם אביך, אולי היא במשבר זה או אחר...יתכן שהיא זקוקה לתמיכה ולהצעה לגשת לטיפול אצל מטפלת משפחתית וזוגית כדי להבין ולישר את המצב של ריגשותיה. שאלה שאת יכולה לשאול אותה היא מה היא חושבת שאת לומדת מהתנהגותה. ומה היא חושבת שאת צריכה לעשות כדי לא להיות שותפה להתנהגות שלה, האם היא חושבת שעליך לספר לאבא או שאולי היא חושבת שהיא צריכה לעשות זאת. היי במקום של הקשבה ולא תקופנות ואז הדברים יגיעו לשיחה ולא לפיצוץ. בסה'כ את הבת ואין שום סיבה שתכנסי לתוך מערכת היחסים של ההורים שלך, משהו שם השתבש אבל כדי להיות ישרה עם עצמך ונקיה עד כמה שאפשר תתני לשיחה נוספת הזדמנות. נשמח להוסיף ולייעץ לך. אני חושבת שכל המשפחה גם את יכולים ללכת לטיפול משפחתי כדי שאם זה יגמר, לפחות שיגמר בצורה שהפגיעה היא מאוזנת יותר. בהצלחה

שלום קוראים לי דנית ואני בת 16 וחצי... אמא שלי כל הזמן מעבידה אותי בעבודות בבית כל הזמן וכל היום וכל יום אני עושה עבודות בבית ואני לבד בבית ואני מרגישה כלאה היא לא נותנת לי לצאת מהבית לבד... אם אני רוצה ללכת לקניון עם חברה היא לא מרשה לי,לים היא לא מרשה לי,לנסוע באוטובוס היא לא מרשה לי.. היא פשוט חונקת אותי ואני בקושי רואה את החברים שלי אם אני רואה אותם זה רק אם הם באים אליי וגם אז אני עושה דברים... נמאס לי כבר ממנה אני לא יכולה יותר.. בכל בחופש הגדול הזה אני עבדתי.. באיזשהוא עבודה ולפני יומיים בערך אני ואמא שלי הלכנו לעשות קניות לבצפר... ובגלל שעוד לא קיבלתי את המשכורת שלי היא אמרה לי 'אני ישלם על הדברים אבל את מחזירה לי מהמשכורת שלך'... על כל דבר היא אומרת י את זה... ואם אני אומרת לה שהיא תקנה לי משהוא ושאני יחזיר לה היא אומרת לי 'לא, שתקבלי את המשכורת שלך תבואי לפה ותקני אני לא יקנה לך כלום'.. כאילו זה די נמאס כבר אני לא יכולה יותר.. החברות שלי אומרות לי שכדאי לי להתלונן אליה לרווחה מה את מציעה לי לעשות? תודה מראש

בת 16

שלום דנית,

צר לי לקרוא על יחסים כל כך טעונים עם אימא. מדבריך לא ברור מה ההקשר: הרקע הכלכלי שלכן, האם יש אבא במשפחה ואם כן מה הוא אומר וחושב? ובכלל...

אני לגמרי מבינה את התסכול שלך אך מציעה לך לנסות להעזר ביועצת בית הספר או דמות טיפולית אחרת כדי ליצור קשר עם אימא ותקשורת אחרת. להתלונן לשירותי הרווחה נראה לי כרגע צעד די קיצוני שלא יבנה ביניכם את הסיכוי להסתדר ביחד.

אולי יש מישהו/י במשפחה עמה ניתן לשוחח גם כן?

בהצלחה ושנה טובה.

הייתה לי פסיכולוגית שנה שעברה בבצפר שהביאו במיוחד בשבילי כי הייתה לי בעיה עם מורה אחת ששנאה אותי וזה גרם להדרדרות בלימודים שלי.. ואני אל יכולה לדבר עם אמא שלי כי היא אף פעם אל מקשיבה לי ותמיד מתנפלת עלי היא אומרת שאני קטנה ולא מבינה כלום ולצערי אין לי אחות אפילו ודודה שלי רחוקה ממני ואנחנו לא בקשר .. אז ככה שאני לבד בעולם הזה.. ודי התרגלתי למצב אבל זה לפעמים נורא קשה

בת 14

שלום רב אנו שמחים מאוד שהחלטת לפנות לאתר שלנו ולשתף אותנו בקורות אותך. אם אין לך עם מי להתייעץ אנחנו תמיד כאן עבורך, יתרה מכך, הייתי רוצה מאוד להזמין אותך להפגש עם היועצים ואנשי המקצוע שלנו בדלת הקרובה למקום מגוריך, התקשרי וקבעי פגישה זה יכול לעזור. יחד עם זאת חשוב שתנסי גם בבית הספר לשוחח עם היועצת ולהעזר במה שהיא יכולה לספק לך, אולי הפסיכולוגית (אם היה לך טוב איתה) תוכל לשוב וללוות אותך גם השנה. את לא לבד בעולם יקירה, אנחנו איתך ואם את צריכה אותנו, צרי איתנו קשר לדלת ונפגש. מחכים לשמוע ממך מאוד וחיבוק חזק לתחילת שנה מוצלחת וטובה יותר מקודמתה.

אמא עכשיו כן יודעת שאני יודעת את זה , והיא באה לדבר איתי על זה ... אבל קשה לי מה כאילו למה היא שיקרה לי... היא אמרה לי שמגיל 18 היא היתחתנה עם אבא.. ועכשיו בעצם שאני מחשבת את זה היא היתחתנה עם אבא רק בגיל 23 ! אני ילדה מאוד רגישה, כל דבר אני לוקחת קשה וללב.. ואמא אמרה שבגלל זה היא לא סיפרה לי. אבל מה זה עוזר עכשיו גיליתי את זה וגם בכלל לא ממנה! ולגבי הבכי אני לא מצליחה להישתלט על זה.. זה בא לי בפיתאומיות .. מה לעשות ? ותודה שאת עונה לי (: , אעת עוזרת לי מאוד

בת 16

שלום רב, יקירה, בחיים קורים לנו הרבה דברים שאנחנו לא מתכננים או מצפים שיקרו ואז זה כמו הפתעה או כפי שדיברנו אגרוף בבטן. השאלה המאוד עקרונית וחשובה עכשיו היא האם זה הדבר הכי נורא בעולם? האם עצם זה שאימא התחתנה בגיל 18 או 23 משנה לך משהו בחיים? האם היא פחות אימא אוהבת? האם את פחות בת יקרה ואהובה? האם יש משהו שהוא אקוטי וכבד מנשוא? אם נסתכל לצדדים ונצא לרגע מהריכוז העצמי, נוכל לראות שיש אסונות נוראים למשפחות ולאנשים פרטיים, יש אנשים שממש צריכים לבכות וחזק כל כך ששערי שמים ירעדו. במקרה שלך אם נסתכל על זה בפורפורציה נכונה, זה היה לא נחמד שנאמר לך משהו ושהסתבר שזה אחרת. זה מאוד מאוד לא נעים לגלות מאנשים זרים דברים על המשפחה ועל הכי קרובים לך. מעבר ללקבל את הדברים בהתייחסות הנכונה, את צריכה להכיר בכך זוהי הפתעה קטנה בחיים ושנכונו לך הפתעות גדולות יותר בחיים ולכן את לומדת עכשיו לתרגל התיחסות מתאימה להפתעות לא רצויות. הביטי על כך כמו על תרגיל שאת לומדת לפתור, בפעם הבאה שיעמוד מולך תרגיל דומה תוכלי לפתור אותו ביתר קלות וכן הלאה. בנוגע לבכי שקשה להפסיק, יקירה, נדמה לי שזה קשור לחלק שבך שצריך להתגבר ולהתבגר ! עשי זאת! זה לא הדבר הכי גרוע שקורה! זה פוגע באמינות ובתמימות נכון, אך יש חיים טובים מאוד אחרי זה, אפשר להתגבר אם מחליטים כמה החלטות חשובות ונבונות. את בונה את עצמך ואופייך גם בצורה כזו. הדבר האחרון שהייתי מציעה לך הוא לחזור ולשבת עם אימא ולשאול אותה מלא שאלות לגבי מה שקרה אז. לא לגבי השקר, אלא מדוע היא נישאה בגיל צעיר כל כך (לשם למידה שלך ומתוך הסקרנות שלך לדעת מה קרה שם) התמקדי באז ולא בעכשיו, עכשיו הכל טוב, זו האימא שלך שאוהבת אותך ורוצה שיהיה לך הכי טוב בעולם. ואני בטוחה לגמרי שהיא מאוד מצטערת על הטעות הגדולה שעשתה איתך בנוגע לכך. מה דעתך?

היי.. קוראים לי לין ואני בת 12 וחצי .יש לי בעייה כל הזמן שורף לי באיבר המין. וזה לא פטרייה... ושלשום פתאום התחיל לרדת לי קצת דם טיפות קטנות ולא היו לי כאבי בטן וחוסר תאבון וכל זה. ואני ממש מתביישת לספר לאמא שלי. ובזמן האחרון ממש יורד לי מלא הפרשות! מה זה יכול להיות? והאם יכול להיות שקיבלתי מחזור?

בת 12

שלום רב כן, יקירה, מאוד יכול להיות שקיבלת וסת! הפרשות הן חלק מהתהליך, טיפות בגוונים של חום עד ורוד אף הן טבעיות לחלוטין! מדוע אינך יכולה לספר לאימא, הרי היא אישה, היא היתה ילדה וחוותה את קבלת הוסת הראשונה אף היא, היא אימא אוהבת שלבטח תהיה קשובה ותשמח להיות מיודעת ויועצת טובה עבורך. אולי תנסי לשאול אותה אם היא סיפרה לאימא שלה כשהיא קיבלה את הוסת הראשונה שלה ואיך היא הרגישה כשהיא סיפרה לה, ואם היא לא סיפרה לה מדוע היא לא סיפרה לה, זה יכול להקל על תהליך השיחה. מה דעתך?

המשך לשאלתי הקודמת.. אני חייבת עזרה! המצב החמייר! אותו ילד ניפרד מחברה שלו ככה שעכשיו יש לו יותר זמן להתקשר \ להיפגש איתי.. ניפגשתי איתו שילשום מאוחר בלילה והייתי צריכה לשקר לאחי שההיתי אצל חברה אבל אתמול זה יצא מפרופורציה ניפגשתי איתו עד 4 לפנות בוקר ( הוא יודע ללחוץ עלי ולגרום לי להפגש איתו) כשחזרתי הביתתה אני רואה את אמא שלי בשער כולה רועדת עם פלא ביד מתקשרת לחברה שהייתי אמורה להיות אצלה אבל היא אמרה תאמת (שיצאתי לפני שעה וחצי מאצלה) אמא לא הצליחה להשיג אותי כי הפלא שלי היה כבוי.. בקיצור שיקרתי לאמשלי.. גרמתי לחברה שלי לשקר כדי שהיא תגיד שאכן הייתי אצלה עד שעה מאוחרת.. הלכתי לישון בוכה וקיצרתי לאמשלי תשינה.. כניראה שזה הטעות שהייתה צריכה לנער אותי וללהביין שהוא לא טוב לי.. האים זה לא פייר שאני ינתק איתו קשר על חוסר האחריות שלי וזה הדרך הקשה ללמוד לסרב? או שמה הוא זה שגורם לחחים שלי להיות מסובכיםוברגע שאני ינתק איתו קשר הראש שלי התאפס ואני לא יעשה טעיות שנורא לא מתאימות לי כמו אלו!?

בת 15

שלום לך,

את צודקת שנדלקות פה מספר נורות אדומות. הן את עצמך 'אבדת את הראש' והן הוא עצמו נהג בחוסר אחריות בכך שעודד אותך להמשיך להיות איתו ללא ידיעת ההורים ועם סלולרי כבוי. את הרי מבינה שזו סיטואציה מאוד מדאיגה ומלחיצה - עבור כל הורה - ויש פה כנראה שינוי באופן בו את מתנהלת בדרך כלל.

אני מציעה לך לשקול מאוד את צעדיך ולברר עם עצמך האם אכן הילד הזה הוא באמת בן הזוג שאת רוצה כחבר?...

איני יכולה לומר לך מה לעשות אך את בעצמך מבינה שיש על מה לחשוב. ולא, זה לא הוגן לנתק איתו את הקשר, היות שגם הוא תרם לחוסר האחריות שלך... בכל מקרה קחי לך זמן לחשוב. אוקי?

בהצלחה.

בקשר לגננת אמא שלי הזמינה אותה לבית שלנו בישביל להיתנצל היא היתנצלה ואפילו אמרה שהשיער שלי מגניב (שיער חלק טיבעי צבוע לכחול אם גוונים בצבע תכלת ואדום אם פוני אימו שמכסה עין אחת ) ואמא שלי אמרה שהיא אוהבת אותי כמו שאני (אפילו שאני אימואית)

בת 12

שלום לך.
משמח אותי לשמוע שאמא תמכה בך ונתנה לך הרגשה של מוגנות. זה מאוד חשוב להמשך, לשנים הבאות. אני מקווה שתשכילי לשמור על יחסים טובים עם אמא כדי שהיא תוכל להיות שם בשבילך, תמיד.
שבת שלום

שלום אני בת 17 והרגע עשיתי בדיקת היריון קיבלתי את התשובה חיובית. אני בלחץ ורוצה לפעול כמה שיותר מהר בכדי לעשות הפלה, אך בלי ידיעת ההורים !! חבר שלי לצידי ונעשה כל מה שצריך בהקדם ההפשרי, לאן אני פונה כדי שהתהליך יתבצע בלי ידיעת ההורים ? דחוף בבקשה

בת 17

שלום לך.
פני בדחיפות לסניף דלת פתוחה הקרוב לביתך.
חפשי ברשימה בדף הראשי של האתר, וראי היכן סניף זה נמצא ומהם הימים ושעות הפתיחה של הסניף.
במידה והסניף הקרוב לביתך לא נפתח מחר ואין בו מענה, נסי להתקשר לסניף אחר, שפתוח.
המתנדבת בסניף תנחה אותך מה לעשות. אל תדאגי! אין בעיה לעשות ולעבור את כל התהליך ללא ידיעת ההורים. החוק מחייב את הצוות הרפואי לשמור על סודיות.
אני שמחה לשמוע שהחבר שלך יהיה לצידך. תמיד יש בדלת פתוחה מתנדבות שמלוות את הנערה בכל השלבים כך שיהיה לך גם ליווי שלנו, אם תרצי.
בהצלחה!

היי.. יש לי 2 בעיות שנורא מטרידות אותי, האחת- מטרידה אותי כמה ימים, המחזור שלי מאחר, בערך בשבוע ואני מאוד דואגת כי קראתי שמי שלא מקבלת מחזור לא בריאה. יש לי טיפה כאבי מחזור ממש טיפה אבל אין מחזור..., והבעיה השנייה היא שהיום הייתי בשירותים, וקצת מגעיל לי ומבייש לי לכתוב את זה אבל על הצואה שלי היה דם ורוד כזה.. קראתי שאם יש דם בצואה זה סימן שחולים בסרטן חס וחלילה טפו טפו טפו אני ממש לא רוצה להיות חולה בסרטן!!! אני ממש דואגת ומפחדת שאני חולה במשהו.. ויש קשר בין 2 הבעיות? כאילו יכול להיות שבגלל הצואה הזו עם הדם אין לי מחזור? בבקשה תעזרי לי אני חייבת לדעת אני עוד שנייה בוכה ולא סיפרתי לאמא שלי זה ממש מבייש אותי לספר לה.. מבקשת עזרה ממך! בבקשה..

בת 14

שלום רב, טוב חמודה, קודם כל - זמן להרגע!! לא נשמע לי שיש לך משהו נוראי כמו שפיתחת לעצמך תיאוריה, לחץ לא מוביל לדברים טובים!! אז תרגיעי את עצמך עד שתדעי מה קורה. הרבה מאוד פעמים תופעות לוואי של המחזור הן בטן נפוחה מלאה בגזים ועצירות שגורמת לעיתים לפצע פנימי ברקטום או לטחורים וזה יכול לדמם בצואה. הכל ניתן לטיפול ותיקון. מתי קיבלת בפעם הראשונה? כמה זמן המחזור שלך סדיר? דבר אחרון לשלב זה, אימא ילדה אותך לפני 14 שנים, התפקיד שניתן לה הוא להיות איתך בכל השלבים הטובים והקשים שלך, גם בחרדות שלך אפילו שהן יתבדו. רצוי שאימא תדע כי אימא היא מנחמת ותומכת, אימא היא משענת ואוהבת, אימא היא הדרך שניתן ללמוד מניסיונה ולא חייבים לעבור את אותה הדרך שהיא עברה, צריך להקשיב וללמוד. אם את מוכנה להיות אמיצה ולומר לאימא שיש משהו שמאוד מטריד אותך ומפחיד אותך ואת רוצה לספר לה כדי שהיא תוכל לעזור לך ולכוון אותך, אני כמעט בטוחה שהיא תהיה מוכנה להקשיב ולעזור לך, היא תוכל לגשת איתך ולפנות לגורמים המטפלים הנכונים, אם בכלל צריך!! מה דעתך יקירה?

היום אני וחברה שליהלכנו למתנס בישביל לאסוף את אחותה מחוג ופיתאום אני רואה את הגננת שלי בגן חובה היא לא מזהה אותי ואני הולכת להגיד לה שלום ואנחנו מדברות קצת וזה,ואחרי שאני הולכת היא אומרת לאיש שלידה שאני וחברה שלי ניראות כמו עבריניות אם כול הפירסינג באוזניים ובשפה (לי יש הליקס ו5 לובים ובשפה ולחברה שלי באף בלשון ושפה) ושאנחנו לבושות כמו פריקיות וגאד מי היא שהיא תגיד את זה ?! היא הייתה החברה הכי טובה של אמא שלי והיא מכירה אותי מגיל 0 ! היחא החליפה לי חיתולים וככה היא מדברת עלי ? באלי להרביץ לה מרוב כעס *~* ושבאתי הביתה היא היתקשרה לאמא שלי ואמרה לה להגיד לי להיתלבש נורמלי ! והיא עוד עשתה לי הרצאה על זה שצריך להיתלבש נורמלי ! ואמרתי לה שאני כבר מיתלבשת נורמלי והיא עוד שלחה אותי לחדר ! ואחר כך שמעתי אותה מדברת אם הגננת והם אמרו שאולי כדאי לישלוח אותי לחטיבה דתית !(אני עולה לחטיבה) ושבחטיבה דתית אסור ללכת אם חולצות בטן ופירסינג ואני ממש לא רוצה ללכת לשם !

בת 12

שלום רב, אני שומעת ממך כעס גדול על הגננת ודבריה, גם כעס על אימא ששיתפה איתה פעולה! אני שומעת שאת מרגישה מאוד נוח במקום שאת נמצאת בו מבחינת האביזרים שהוספת לגופך. רציתי מאוד לשאול אותך, למה זה מרגיז אותך? את היית נחמדה ובאת לומר שלום, בשמחה התקרבת אל הגננת שבעצם רק שפטה את המראה שלך!! היא היתה ביקורתית כלפי מראך, היא אמרה לך דברים יפים בפניך ומאחורי גבך היא ריכלה וגם פנתה לאימך להעיר לה ולך. אין ספק שההתנהגות שלה היתה לא חינוכית וכל שאת יכולה ללמוד מהמקרה הזה הוא שאנשים לפעמים מופתעים ואין להם מספיק יכולת לברר איתנו את פשר המצב שלנו, לכן הם מפחדים ואולי אפילו מפחדים שנשפיע על אחרים ויש עוד מלא אוליים כאלה. אבל אסור לנו ליפול למלכודת של הבורות הזו. צריך לנסות ולעשות ההפך, אולי לרחם עליהם שהם לא יכולים להבין אותך, אולי להציע להם בצורה מאוד ברורה ונעימה שיוכלו לפנות אליך בשאלות ולברר מה ולמה במקום ללכת רכיל ולנסות 'לתקן' אותך. הגננת היתה עבורך רק זיכרון יפה של עברך הרחוק ואין לה שום שמץ של מושג מה קורה איתך. חוץ מזה יקירה, הייתי שמחה לדעת שמעבר לכך שאת חושבת שזה יפה, את גם שומרת על גופך כדי שלא ינזק ולא יזדהם. חיבוק אוהד וסוף שבוע יותר מוצלח

אני לא ממש יודעת למה הם מתייחסים ככה,אני מבינה את הדאגה וכל זה אבל ילדה בת 17 כבר יודעת להתמודד ,וזה שאני אוהבת מישהו לא צריך להתנהג ולהגיב ככה..ואני לא יודעת כמה זמן אוכל לשהות אצל דודה שלי ומה אמא שלי תעשה ואני לא אוכל לעבור לפנימייה בלי רשותה - כבר שאלתי אותה והיא צעקה ואמרה שממש לא .אני לא מוצאת פתרון נכון לעשות חוץ מלהיות אצל דודה שלי אבל גם לא הרבה,מפני שיש גם לימודים..

בת 16

שלום רב, האם דודתך יודעת על הקושי בינך לבין ההורים? האם היא מסכימה איתך שזה בלתי נסבל ושאת צריכה מקום אחר לגור בו עד שההורים ירגעו? מי יודע מהמצב הזה בבית? דבר נוסף שאפשר לעשות זה לנסות שוב, בשלוה להזמין את אימא ואבא לשיחה ולומר להם שהמצב בבית ממש מקשה עליך בעיקר בגיל ההתבגרות ושאינך רוצה/יכולה להמשיך כך, לכן אם הם יסכימו שהמשפחה תלך לטיפול משפחתי שיעזור לכם לנתב כעסים ותקשר נכון זה יכול לעזור. פיתרון נוסף שאת יכולה להציע, לא בהתרסה אלא בשלוה ובבגרות, לצאת לפנימיה כדי שיהיה להם קצת יותר קל בהתנהלות, הרי אין טעם להשארותך בבית ולסבל שלהם ושלך. מה דעתך?

זוכרת לסיפרתי לך שאני וחברה שלי שכבנו אם הילד הזה? אני מודאגת שאני בהריון האם אפשר להיכנס להריון גם אם לא קיבלתי עוד מחזור?

בת 12

שלום לך

אני חייבת לציין שאני מודאגת לגביך, תראי זה לא רע להתנסות בחויות אבל חייב להיות גבול של חויות שחווים בגילאים מסויימים, את מעשנת, טוענת שקיימת יחסים עם נער, רוצה לעשות פירסינג ולא יודעת איך לומר לאימך, ועכשיו את מודאגת שאת בהריון וכל זה לפני שקיבלת וסת, אני אענה לשאלתך אבל כפי שהצעתי לך בעבר נסי להתקרב לאימך או אם את לא מסוגלת גשי לעזרה או אצל היועצת בבית הספר או בסניף דלת פתוחה הקרובה לאזור מגוריך, אני מאמינה שאם יהיה לך קשר טוב עם אימך הדברים יסתדרו.

ועכשיו לתשובה

אם קיימת יחסי מין מלאים ( לא מעודדים יחסי מין מלאים בגיל שלך) הווה אומר שהפין של הנער חדר לפות והוא הגיע לאוגזמה ונפלט זרע לתוכך אז יש סיכוי להריון משום שהביוץ מגיע לפני הדימום הויסתי,כך שיתכן שיהיה הריון לפני קבלת הוסת, אי קבלת וסת או איחור בוסת מעלה את החשד להריון. אני מציעה שתקראי חומר על המחזור החודשי אז תביני במה מדובר, אם כן עליך לגשת לסניף דלת פתוחה שם ינסו לעזור לך.

כל טוב

לילה טוב

היי... אני בת 17 וחצי,ויש לי חבר בן 20 כימעט שנה כבר .. אני בתולה,וחבר שלי לא .. ההפך אני אפילו חושבת שיש לו ניסיון בכל מה שקשור לקיום יחסי מין. בזמן האחרון היו מצבים שהוא אמר לי דברים כמו 'בואי נעשה את זה'ואני אמרתי לו לא .. והוא כיבד את זה ושאל למה .. אני אפילו לא ידעתי מה לענות לו כי אני בעצמי לא יודעת למה אני לא רוצה.. פשוט אמרתי לו שאני מפחדת. אני יודעת שקשה לו להיתאפק וזה אפילו מאוד מפריע לו ..אבל אני פשוט לא מסוגלת לעשות דבר כזה או ליראות את עצמי בסיטואציה כזו.. חוץ מיזה ההורים שלי לא יודעים עליו..יש לי הורים קצת מיושנים שהם עדין חושבים שחייבים לעשות את זה רק אחרי החתונה !! אני חשובת שאני לא אוכל להסתכל להם בעיניים אחרי שאני יעשה דבר כזה,כי כאילו עשיתי משהו שהוא אסור. ואני מפחדת גם מהעניין שאם יקרה מצב שאני וחבר שלי ניפרד אחרי ששכבתי איתו,אני אכנס לדיכאון ..כי אני לא אוכל לחיות עם העובדה שאנחנו לא יחד,ויותר מיזה ששכבתי איתו ואנחנו לא יחד. כל הזמן שאנחנו מגיעים למצב של כימעט..ולפעמים אני כן רוצה להמשיך אבל אני פשוט אומרת לעצמי לא... אני לא יודעת מה לעשוות..בבקשה תעזרי ליי..

בת 17

שלום לך. את בקונפליקט. מצד אחד את רוצה להיות נאמנה להוריך ולמה שחונכת, ומצד שני את רוצה להיות נאמנה לחבר שלך. אבל, את לא יכולה לרצות את שניהם. את צריכה להבין בעצמך מה את רוצה לעשות ומה לא, כדי להקל עליו. אני מבינה שזה קשה. אבל, חבר שלך לא יכול לחייב אותך לעשות דברים שאת לא מתחברת אליהם. אסור לו לכפות את עצמו עליך. את יכולה להסביר לו את הפחדים שלך, כדי שהוא יגלה הבנה. ואם לא, סימן שהוא לא מספיק מתחשב בך. כל מה שמעניין אותו זה הצרכים שלו. אני מאמינה ששיחה איתו תפתור את הבעיה. כל טוב.

יש לי בעיה קטנה.. מצד אחד האנטרנט מספק לי המון תשובות לגבי מיניות, ממה להמנע, מה לעשות מה לא לעשות איזה אמצעי מניעה עוזרים לאיזה מחלות, אבל עדיין אמא שלי לא מדברת איתי על הדברים האלו, ואני כן רוצה שהיא תדבר אבל עדיין לא שזה יהיה ביוזמה שלי.. כי בסופו של דבר האינטרנט הוא לא זה שילך איתי לפגישה הראשונה עם הגניקולוג\ית והוא לא זה שיקנה לי את הגלולות במידה ואני ארצה.. עוד דבר, אני רוצה להיות מחוסנת מוירוס הפפילומה,אבל שוב, לא יודע איך להגיד אתזה לאמא שלי, היא לפעמים כן מנסה לדבר איתי על דברים, אבל לא כאלו, על דברים כמו אם יש לי חבר או לאחרונה היא שאלה אותי מה אנחנו עושים ביציאות שלנו בימי שישי בערב.. שוב, חיפשתי באינטרנט והבנתי שאפשר להדבק מכל מגע מיני, שלא הוכח עד כמה הקונדום עוזר למניעת הפפילומה, אבל הוא כן מקטין את הסיכון, לא חשבתי אפילו לרגע לעשות סקס בלי קונדום, גם בגלל מחלות מין גם בגלל הריון וגם בשביל השקט הנפשי שלי.. ברור לי שאני לא הולכת לקיים יחסי מין בשנה הקרובה, כי זה מצריך בשלות שיש לי אבל גם דימוי גוף חיובי, אני יודעת באילו נקודות אני חלשה ואני עובדת עלייהן, אבל אני אוהבת להיות מוכנה להכל, גם לדברים הפשוטים בחים כמו להחזיק פנס בחדר במקרה של הפסקת חשמל וגם לפעם הראשונה שאקיים יחסי מין ולפעמים אחריהן.. אני רוצה מאוווד שאמא שלי תדע מה אני עושה, עם חברים, אבל מצד אחד גם לא רוצה שהיא תגיד שזה לא מתאים לגיל שלי כי אני כן יודעת מה טוב לי, ואני רוצה שהיא תעזור לי בדברים האלו כמו תיקח אותי לגניקולוג שיתן לי מרשם לגלולות [כמו שאמרתי, להיות מוכנה להכל] ואני כן רוצה שהיא תיקח אותי לעשות את החיסון לפפילומה... יש איזושהי דרך ''לעזור'' לאמא שלי להבין את כל זה מבלי שאני אצטרך להגיד לה ישירות? פעם חשבתי לרשום על זה ביומן להשאיר פתוח לרום לזה שהיא 'בטעות' תקרא אותו, אבל לא הלך לי, במקרה הזה היא מכבדת הת הפרטיות שלי יותר מידי, למרות שאם ללא היתי רוצה שהיא תקרא אז טוב לדעת שהיא לא קוראם גם אם היא בחדר שלי וזה פתוח על השולחן..

בת 13

שלום רב, יפה אמרת נערתי, ואת כל הדברים שאמרת בנוגע לאימא אני מציעה שתפני אליה ותעשי לה הכנה מראש שאת מעוניינת לשוחח איתה על דברים שקשורים בהתפתחות פיזית שלך ובהתפתחות המינית של בנות גילך, על זוגיות וכו'. תני לה מספר ימים לעכל שאת כבר בעניינים ורוצה לשוחח איתה ותקבעו מועד לשיחה. ככל שתוכחי (על במשך הזמן) לפי שאלותיך וסקרנותך הבוגרת שאת מבינה את הדברים, שאת בודקת ולומדת אותם, שאינך ממהרת לקפוץ לפעולה אלא מדודה בתוכניותיך הרי שאימא תלמד לבטוח בהחלטותיך וסביר (אני מקוה) שתוכל לסייע לך בזמן המתאים להגיע להחלטות הנכונות. זיכרי, את נערה פיקחית ביותר, ונולדת לאימך!! אני בטוחה שהיא פיקחית בעצמה ושאתן מסתובבות סביב השולחן העגול עליו יושבת עוגה מדהימה ששתיכן רוצות לנגוס בה אבל אף אחת מכן לא מתקרבת לשולחן פן תפר את האיזון של ההסתובבות סביב השולחן. תזמי שיחה קלה, כמה נושאים כללים שקושרים בבנות גילך, גלי ענין וספרי מחשבותיך, זו התחלה והאימא תחוש שיש עם מי לדבר ואולי כדאי שהיא תכנס לשיחות מעמיקות יותר בנושא איתך. מה דעתך?

היי (: כאן אני עונה לך על השאלות ששאלת.. 1) אבא- אני לא ממש מדברת עם אבא על הדברים האלה.. כי אני יודעת שזה לא ממש מעניין אותו ואני בעצמי לא ירגיש נוח.. אימא- לא נראלי שאמא שלי תיקח את זה ממש לצומת ליבה, היא בטח תזלזל או משהו ותחשוב שאני ייכנע .. ובאמתת נכנעתיי בדיוק ביום השלישי כבר לא יכולתי להתאפק!! וזה כ'כ מדככאא אותייי שאני לא יכולה לעמוד מול עוף עם תפוחי אדמהה! אני מתה כבר להרזווות ובכל מחייר! 2) בקשר למצבי החברתי.. יש לי הרבה ידידים ידידות, לא חסר לי , מצד אחד אינ לא הכיי מקובלת ומצד שלי אני גם לא ההפת ממקובלת, אני באמצע.. אבל עדיין אני רוצה שיהיה לי חבר, אחד גבוה רזה, ושאני ירגיש נוח לידו, שאני לא יהיה בטטה והוא יהיה שחיף! זה פשוט מזעזע אותי לחשוב על זה.. 3) ובקשר ליעל ןלענת.. הם חלק מדלת פתוחה או שהן רופאות או משהו?! ואיך אני אמור להתחיל איתן בכלל שיחה .. 'הפנו אותי מדלת פתוחה לדבר איתך בקשר לדיאטה?' .. זאת שיחה כמו אל רופאה או שיחה כמו , שאני מדברת אלייך? אני ממש מבולבלת! חברה טובה שלי הלכה לדיאטנית והיא אמררה לי שהיא לא ממש עזרה לה.. כאילו היא נתנה לה טיפים שהיא כבר ממזמן ידעה והיא גם לא בנתה לה תפריט דיאטה כי לפי מה שהיא אמרה אסור לה לתת תפריט דיאטה לבנות גילנו.. אז מה אני יעשה? אל מי לפנות כדי לקבל עזרה או תפריט נורמלי שבאמת ישפיע...? תוודה בכל מקרה (:

בת 15

שלום לך,

צר לי שאת מרגישה שאמך תזלזל במה ש/עובר עליך... אולי אם אמא תדע עד כמה הדברים מציקים לך היא תוכל להתפנות למה שקורה לך. אני מאמינה שהיא רוצה את טובתך, וחושבת שאת אולי לא צריכה כל כך לסבול מאיך שאת נראית. יכול להיות?

בכל מקרה את כבר מבינה שקשה להחזיק את השליטה העצמית הזו, ואפילו בלתי אפשרי. התאבון הוא חלק מהחיים ואנו לא אמורות להיות נטולות תיאבון. גם אם כרגע זה נראה לך כמצב רצוי.

לגבי הדיאטניות שלנו את פשוט מתקשרת ומבקשת לדבר איתן. יכולה לומר שפנית גם לאתר והמליצו לך לשוחח איתן. הן כבר תדענה להמשיך את השיחה מכאן. את יכולה להגיע לשיחה פנים אל פנים.

איני יודעת לאיזה טיפים חברתך צפתה, אני רק מבינה שגם את וגם היא מצפות לאיזה משהו שינחה אתכן. את מבולבלת ומתקשה לקבל את עצמך ואת גופך (האחד תמיד מהווה חלק מהשני...). אולי כדאי יהיה להגיע לשיחות גם ליועצת בית הספר?

אנא ממך. אל תעשי משהו מזיק לגופך כמו דיאטות הכאסח שציינת....

יש פתרונות אחרים.

להתראות.

הבעיה היא שהיא החברה הכי טובה שלי קשה לי לעזוב אותה אפילו שהיא מדרדרת אותי לדברים לא טובים. אמא שלי לא יודעת שאני מעשנת אבל היא יודעת שאני ליפעמים שותה והיא כול הזמן נותנת לי עונשים ואני מבינה למה. איך אני מנסה להיגמל מכול מה שהחברה לימדה אותי?

בת 12

שלום לך

אתמול בלילה עמדתי לענות לשאלתך ודחיתי זאת, וטוב שכך, אני מציעה לך לפתוח את העיתון ידיעות אחרונות מהבוקר ולראות מה קרה לשתי נערות ששתו לשכרה הן כמעט היו מאבדות את חייהן.

תראי יקרה מי שהביא אותך לעולם הזה ומי שדואג לך מטפח אותך וימשיך כל החיים לאהוב אותך הם הוריך, חברים באים והולכים והורים נשארים איתך לכל ימי חייהם. להוריך יש ניסיון חיים שאין לחברתך ולך הקשיבי ליותר מנוסים ממך יש המון מה ללמוד מהם.

 חברים זה חשוב אבל מי שגורם לך לבצע דברים מזיקים עדיף לנתק מגע ולהתרחק ממנו.

כל טוב לך

 

שלום . יש לי כאבים בפיטמות רציתי לדעת אם זה אומר משהו על גדילה ...?

בת 15

שלום לך

כאבים בפטמות יכולים להיות לפני וסת, בגלל ההשפעה ההורמונלית יכול להיות שהשד גדל מעט מתקשה ויכולה להיות רגישות גם בשד עצמו וגם בפטמות.

כל טוב לך

לילה טוב

כן אין לי בעיות ריח שכאלה פשוט אני מצליח להריח ריח חלש של הנוזל שאני ממש מתאמץ..אגב מה זה הרפס אני יודע שזה סוג של פצע באיבר המין ויש לי מין נקודה אדומה בבולבול זה קשור?

בן 14

שלום לך

אם אתה מצליח להריח ריח חלש זה בסדר, הריח הוא לא כל כך חזק.

שאלת לגבי הרפס, יפה שאתה שואל ומתעניין וחשוב שתדע אבל אל תלחיץ את עצמך, תראה, אם תקרא את הדף המצורף לכל תרופה ותראה את כל תופעות הלוואי וההזהרות והסיבוכים ותחשוב שכל מה שכתוב יקרה לך אני בטוחה שלא תיטול את התרופה ולמה אני מתכוונת? תזרום ואל תטריד את עצמך, חשוב שתדע ותיזהר אבל לא 'להיכנס לסרטים' טוב?

ועכשיו אני אספר לך על הרפס, הרפס זה משפחה של וירוסים למשל אבעבועות רוח שהיא מחלת ילדים נגרמת מהרפס, פצעונים בזוית הפה נגרמים ע'י הרפס, וקיים גם הרפס באברי מין, בדרך כלל מדבק.

אם לא היה לך מגע עם חולה בהרפס קרוב לודאי שזה לא.

לגבי הנקודה האדומה באבר מינך לדעתי כדאי שרופא יראה במה מדובר לא מאבחנים ולא מטפלים בזה דרך אינטרנט.

כל טוב לך

לילה טוב

לי זה חשוב כי אני מפחדת שאני יקיים פעם ראשונה אם אותו בחור הוא לא יבין למה הקרום נגיד קרום ויחשוב ששכבתי כבר. וחוץ מזה לאמא שלי לא אכפת עם נקרע לי או לא פשוט לי כן ואני לא יודעת אם היא אומרת לי באמת שלא אכפת לה כי טמפונים היא לא היתה מסכימה לי לשים.למה אמא לא מסכימה לשים טמפונים אם לא אכפת לה שהקרום יקרע למרות שהוא לא קורע למה לא להסכים לי? אולי זה חשוב לה והיא סתם אומרת לי שלא? אבל לא נראה לי...כי שגם אבא שלי הסביר לי שיש כאלה שנולדות בלי קרום בתולין ושגם אם ניקרע לי זה לא נורא והוא אמר לאמא שלי אח''כ שהלכתי אבל שמעתי אותו אומר לאמא שלי היא יותר מידי שמרנית היא חושבת שאנחנו בימיי הביניים.וגם בכיתי מזה אמרתי הוא זה חשוב לכם וזה הם אמרו לי שלא.אז למה שכתבתי בתולה בגוגל כתוב לי ביהדות הנורמה להישאר בתולה עד החתונה הקרום בתולין הוא מאוד חשוב ביהדות מה הכוונה שלשמרנים זה נורא חשוב? אמא שלי כבר מסכימה לי לשים טמפונים אבל זה נראה לי חשוד שהיא לא הסכימה לי לשים בעבר.כי עם זה כ''כ לא חשוב להם עם ניקרע או לא אז למה היא לא הסכימה לי לשים טמפונים? ניסיתי לשאול אותה אבל היא מתחמקת ואמרה לי לא לדבר איתה יותר על זה אבל ההיתי אצל רופאת נשים לפני שנה והיא אמרה לי שלא נקרע לי הקרום בתולין שהכל בסדר אבל אני כבר מנסה להחדיר טמפונים ואני מרגישה שזה נכנס אבל זה כואב לי למרות שכבר הצלחתי בקלות.תודה : )

בת 19

שלום לך.
את מאוד עסוקה ומבולבלת סביב נושא קרום הבתולין ודעת הסביבה על הנושא.
א. קרום בתולין שונה בין אשה לאשה ולכן יש כאלה שיכולות להכניס טמפונים בקלות רבה וכאלה שקשה להן יותר.
ב. יתכן ואמא שלך התנגדה שתשתמשי בטמפונים כי לפני כמה שנים היה דיבור נרחב על תופעות נדירות של שימוש בטמפונים שגורם לחום גבוה ולבעיות. אז, יצא שם רע לטמפונים וחלק מהנשים עדיין חוששות מהשימוש בהם.
ג. כשתחליטי לקיים יחסי מין אני בטוחה שתעשי זאת עם אדם אהוב שיאמין למילה שלך ולא יצטרך 'הוכחות' שאת בתולה.
שבת שלום